רס"ר (מיל') דן ווידנבאום ז"ל הי"ד
הנציחו בבית כנסת שלכם
גבאי יקר אנו מזמינים אותך לקחת חלל להזכיר בבית כנסת שלכם
להציב שלט בבית הכנסת לזכרו ולעילוי נשמתו, לדוגמא יהיה כתוב: פעילויות הקודש בבית הכנסת 'היכל דוד' יהיו לעילוי נשמת פלוני בן פלוני הי"ד, שנעקד על קידוש ה' במאורעות שמחת תורה ומלחמת חרבות ברזל תשפ"ד.
1. שלט הנצחה גודל 30 ס"מ על 40 ס"מ.
2. סט חומשים סידורים ומשניות עם הנצחה.
3. פרוכת ממותגת לבית הכנסת עם שם הנרצח.
אנו ניצור איתם קשר לתיאום הפרטים
הוסף מידע
חללים נוספים
סמל איתי אופק גליסקו ז"ל
תפקיד: חייל
סגן שיר אילת ז"ל
תפקיד: חייל
ארן גורן ז"ל
סרן (מיל') יעקב נדלין ז"ל
תפקיד: חייל
גיל: 36
טוראי עידן ברוך ז"ל
קשת קסרוטי כלפה ז"ל
תפקיד: חייל
סהר אשואן
תפקיד: חייל
גיל: 22
סרן אור מוזס ז"ל
אל"מ ליאון בר ז"ל
Load More
Loading...
רס"ר (מיל') דן ווידנבאום , מרעננה, לוחם בגדוד 5037, חטיבת ‘יפתח׳ (11), נפל בקרב במרכז רצועת עזה, בן 24 בנופלו.
נפל בב' בשבט התשפ"ד (12 בינואר 2024)
דן ז"ל, אימן חניכים לקראת השירות בצה״ל. יובל, אחד החניכים בקבוצה סיפר: ״החיוך של דן לא היה יורד מהפנים שלו לרגע ורק לפי זה יכולת לזהות אותו מקילומטרים. חיוך שהיה הופך כל אקט קשה למשחק ילדים. היכולת שלו לדעת מה עובר עליי בלי שאצטרך להוציא הגה מהפה. הוא לא נהג להרבות במילים אבל כל מילה פגעה בול. הצניעות הענווה והלב הגדול שלו הפכו אותו למעבר למאמן- לאח גדול, הרגשנו בנוח לספר לו הכל. אני מאחל לכל אדם שיכיר דן משלו, אדם שאפשר לספר לו הכל ושידע לתת את המילה הנכונה בלי לשפוט, שיידע לתמרץ אותך ולדחוף אותך למצוינות עם חיוך מדהים ולב רחב שפשוט מעורר השראה.״
דן היה תלמיד בבית הספר המדעי טכנולוגי אמי"ת כפר בתיה (מטכ"ב), תלמיד מגמת רפואה של סיגל [מגמת רפואה זו חבורה קטנה, הלומדת יחד במשך שלוש שנים (10 יח"ל). במהלכם נוצרים קשרים עמוקים בין המורה סיגל לבין תלמידיה ] דן סיים שירות צבאי. התקבל ללימודי רפואה. המלחמה תפסה אותו במהלך טיול לדרום אמריקה, אליו יצא קודם שתתחיל שנת הלימודים. הוא מיהר לחזור ולהתגייס למלחמה. הוא נפל בקרב להגנת העם והארץ. דן ווידנבאום הי"ד, כבר לא יזכה להגשים את חלום נעוריו להיות רופא… סיגל אומרת: "זכיתי ללמד אותו שלוש שנים. ילד יפה, ספורטאי, עם חיוך כובש, עיניים כחולות ולב מאיר. כמו בספורט גם בלימודים, שאף למצוינות והצטיין בכל מה שעשה. הוא היה תמיד מלא בהכרת הטוב. לא היה שיעור שלא היה נפרד ממני במילים "תודה המורה על השיעור".