בלב שבור ובכאב עמוק, המשפחה וקיבוץ ניר עוז קוברים היום את יוסיניו (יוסף) גרוס, שנרצח באכזריות בידי בני עוולה. יוסיניו הגיע לניר עוז במסגרת גרעין מירן מבאר שבע. חבריו דאגו שיגיע לפניהם לניר עוז וימצא בה את ביתו. ואכן כך היה – מכל מקום בו שהה באופן זמני חזר יוסיניו לניר עוז, כי זה הבית. בשנים האחרונות השתקע שוב בניר עוז, דאג לקשר עם ילדיו אפרת, דורית, שגב, מעוז ומעין, היה נראה שהוא הגיע לנחלה ולשקט. לאחרונה פקדה את יוסיניו טרגדיה ממנה לא הצליח להתאושש – מותו הפתאומי של בנו מעוז בתאונת עבודה. משהו בו כבה ונעצב עד מאד. יוסיניו – דמותו עדיין לנגד עינינו, הולך הלוך ושוב, חסר מנוחה, ברחבת חדר האוכל. סיגריה בזוית הפה והוא בהיכון להסיע, לעזור, לתת שירות למישהו. כל כולו מכוון למטרה אחת – לתת שירות אישי, רגיש ואיכפתי לכל אדם ואדם, באמצעות אהבת חייו – ההגה. מי חשב שימצא את מותו באופן כל כך נפשע. יוסיניו שלנו – אנחנו כבר מתגעגעים עד מאד, אליך ואל הבית הנוסע שלך. יהי זכרך מבורך.