טובה ובתה ארן היו יחד בביתן בכפר עזה נרצחו בדם קר וללא רחמים. טובה וארן פונו בהתנתקות מהיישוב דוגית והמשיכו לחיות בעוטף עזה, הכל בשביל לא לזנוח את הערך העליון והחשוב מבחינתן של יישוב ארץ ישראל. טובה הייתה מורה וכך כתבה עליה אם לתלמיד: "עם הצחוק הניצחי שלך וההומור חינכת את בני בתיכון שער הנגב, מורה בחסד עליון!!! לא ויתרת על אף תלמיד, היית אוזן קשבת, מחבקת וזורמת. אם … לא היה מגיע, מיד התקשרת לשאול לשלומו, לדעת שהכל בסדר… אני לא מאמינה שאת לא איתנו, הלב מסרב להאמין…" טובה וביתה, ארן, נרצחו בטבח בכפר עזה. ארן הגיע במיוחד לסופ"ש כדי לעזור לאמא שלה להכין את הקייטרינג שלה. טובה תכננה על הפנסיה שלה כמורה אבל המשיכה לעבוד ולבשל. טובה גם הייתה גיבורת הסרט "מים סוערים" שעוקב אחר פינוי דוגית, היא מעולם לא עזבה את ישובי העוטף. ארן הייתה צעירה טובת לב שכל כולה עשייה חברתית והתנדבותית, ארן התנדבה ב"לתת", פעלה למען ניצולי שואה ועבדה בעמותת "קאמבק" המסייעת לאסירים להשתקם.