עבור חברי הקיבוץ היית מותג מהלך – קצ'קו ומה היית בשבילי? הדוד הכי מדהים בעולם. תמיד שמחת לראות אותי בחיוך ענקי שהגיע מהלב, אהבת לספר על היונים שלך ועל הטיולים עם הג'יפ. זכיתי לצאת איתך מספר פעמים לרדוף אחרי שיטפונות או לראות הצפות באזור הקיבוץ. הקיבוץ היה עבורי מאז הילדות מקום קסום, מקום שכיף לבקר בו, מקום שכיף לבקר אותך. אני זוכר כילד שלקחת אותי לסיור בשדות של הקיבוץ, לסיור ברפת והאטרקציה שהכי קסמה לי בילדות חדר האוכל של הקיבוץ. דיברנו לא מזמן וסיפרתי לך שאני ממש רוצה לשחזר זיכרון ילדות וללכת לאכול בחדר האוכל בקיבוץ. אמרנו שנקבע. לא הספקנו לעשות את זה ואאלץ להישאר רק עם הזיכרונות, הרי כבר אין חדר אוכל, אין קיבוץ ובעיקר, אין אותך. אז לכל אחד היה את הקצ'קו שלו אבל כולם מסכימים על דבר אחד. איש מיוחד, מלח הארץ, קיבוצניק אמיתי ובעיקר לב ענק שלא ניתן לתאר. אוהב אותך דוד יקר ומתגעגע בלי סוף